דורית ראובני חוגגת היום, 30 בספטמבר, את יום הולדתה ה-70 . מזלטוב, בריאות טובה ושנה טובה לזמרת שהתפרסמה כסולנית שלישיית פיקוד המרכז, ובלהיט "היום היום" (דודו ברק, מוני אמריליו), שנבחר לשיר השנה במצעד העברי תשל"ב, בגל הקל של קול ישראל. בגלי צה"ל הוא דורג במקום השביעי.
זה כמובן לא היה הלהיט היחיד של ראובני, בהיותה במדים: שלישיית פיקוד המרכז צורפה לצוות הווי של חטיבת הצנחנים וראובני שרה את "מסביב למדורה", שיר של נתן אלתרמן שהלחין יאיר רוזנבלום, עבור להקת הנח"ל. אולם היחסים העכורים בינו לבין חברי הלהקה הביאו להתפטרותו, והוא העביר את השיר לביצועה של ראובני, בהרכב החדש. גם השיר הזה הגיע למקום הראשון במצעדים השבועיים ודורג שלישי במצעד השנתי של הגל הקל, חמישי בגלי צה"ל.
ראובני אמרה ללהיטון, "אנחנו לא הולכים על מצעדי פזמונים. אין לנו רפרטואר שמורכב מלהיטים. בעצם, נכון יותר לומר שאנחנו לא מתעלמים מהמצעד ויודעים שהוא עשוי להוסיף אולם לא בחרנו אף שיר במטרה שיצליח במצעד".
להיטון, כבר בשנתו הראשונה, החל במסורת של הענקת תקליט-כסף (כלומר: תקליטון צבוע בצבע כסף), לאמנים ולהקות שהגיעו למקום הראשון במצעדים העבריים. דורית ראובני קיבלה שלושה: עבור שני הלהיטים שהוזכרו, ועוד אחד, "סוף הנפילה". ביולי 1972 התקיים בהיכל התרבות טכס הענקת תקליט הזהב לזוכי תקליט-הכסף שהצליחו במיוחד. שלמה ארצי ויגאל בשן קיבלו, כל אחד, שער בלהיטון, עם תקליט הזהב בידיהם. דורית ראובני קיבלה פוסטר-אמצע, באוגוסט, לפני 50 שנה. הגיע להם, הגיע לה.
חיים נוי על "המחליפה" בתיאטרון בית ליסין: קומדיה מפתיעה ופרועה על נישואין.
"המחליפה",בתיאטרון בית ליסין,היא קומדיהמפתיעה ופרועה הדנה בחיי הנישואין ובמשברים, שזורה בשירים המספרים את נפתולי העלילה.
עודד פסטרנק הוא סוכן ביטוח מסור ומקובע בעבודתו ובחייו הפרטיים, המגיע ערב אחד לביתו ומגלה לתדהמתו כי אשתו הוחלפה במישהי אחרת. להפתעתו, האישה החדשה בקיאה בהרגלי חייו ובתשוקותיו הכמוסות ביותר, והיא גם נאה. עודד חש לספר על התפנית בחייו למעבידו בחברת הביטוח והלה דווקא מעודד אותו לשתף פעולה. עודד מחליט שלילה מהנה עם האישה החדשה הוא בהחלט אופציה מעניינת, אך אינו משער בנפשו עד כמה יסתבכו חייו ולאיזה מבוך הוא נכנס. כאשר הוא יגלה את הפתרון לחידה ההזויה, מצבו יסתבך עוד יותר.
רוני סיני כתב את המחזה המפותל, שבו כלולים מצבים קומיים רבים. ייתכן והיה ניתן לשנות פה ושם ואת קווי העלילה, אך בסופו של דבר מדובר במחזה האמור לבדר וללא יומרות נוספות. ליאור אשכנזי ביים בכישרון רב והתוצאה היא קומדיה קולחת, המבוצעת בידי שחקנים מוכשרים, שבאו לבדר את הקהל ועמדו במשימה.
עידן אלתרמן, קומיקאי ושחקן מעולה, מגלם בחן רב ובמשחק מוקפד ומשעשע את סוכן הביטוח שאשתו הוחלפה. נתי קלוגר הנפלאה היא קורין, האישה החלופית, והיא מרגשת במשחקה המשובח, רווי ההומור.
הילה סורג'ון–פישר הנהדרת משחקת היטב בתפקיד יערה, אשתו המקורית של עודד. חי מאור המצוין אמין מאוד כקובי, מעבידו של עודד.
לתשבחות מיוחדות ראויה הזמרת בטי פבלו, המלווה בקולה הנעים את ההצגה, בשירים שהם מעין "מקהלה יונית" המסבירה את העלילה. הנגן אלון עזיזי ליווה בהצלחה את השירה בצ'לו ובגיטרה.
המוזיקה המקורית הנפלאה היא של ליאור רונן. אלכסנדרה נרדי עיצבה את התפאורה המוצלחת. רנה גליקסמן עיצבה את התלבושות היפות. זיו וולושין עיצב תאורה ראויה. קים גורדון אחראית לתנועה המעולה.
"ביסקאיה", להיט האקורדיונים המצליח שהביא את התזמורת של ג'יימס לאסט למקום הראשון במצעד הלועזי של רשת גימל, השבוע לפני 40 שנה, פתח את התוכנית. בהמשך, ימי הולדת לקובי רכט (כמו שזה בא), לליאם גלאהגר, אחד הילדים הרעים של הרוק הבריטי שהשבוע הוא בן 50 וכבר לא ילד, וגם לשיר שהזניק את הקריירה של להקת רדיוהד (קריפ). עוד בתוכנית: באדי הולי והקריקטס, להקת שיקגו, שלישיית דרך הגב עם "עד שיבוא המשיח", להקת אחרית הימים וגם דייויד סול. האזנה נעימה, בריאות טובה, ושנה טובה.
שאול גרוסברג שוחח עם קובי רכט בן ה-22 באחד הגיליונות הראשונים של להיטון. רכט נשאל בין השאר על הדמיון הקולי בינו לבין אריק איינשטיין. "זה נכון שהקול שלי דומה לשלו, אבל בדרך כלל אפשר לזהות", אמר רכט. "אריק שר בסולמות יותר גבוהים. הסגנון המוזיקלי גם דומה, אבל זה מפני שמישה סגל כותב לשנינו את הפזמונים".
כעבור חודשיים, קובי רכט שוב בלהיטון. הפעם, כאורח המדור שבו כוכבי-פופ ובידור ישבו במערכת וענו לשאלות שמעריצים הפנו אליהם, בטלפון. קובי היה במצב רוח טוב והוכיח שהוא לא רק זמר טוב, גם חקיין לא רע בכלל, כאשר ענה בקולם של אורי זוהר, יהורם גאון, וכמובן אריק איינשטיין, ורק אז "העביר" את השיחה לקובי, כלומר לעצמו.
רכט סיפר כי הוא משלים השבוע (כלומר, לפני כ-53 שנה), תקליט חדש, עם ארבעה שירים, שלדבריו יהיה "תפנית בסגנון שירי הקצב העבריים". הוא התכוון כנראה לאי.פי. "ליידי מקבת", שכלל, לצד שיר הנושא (דודו ברק, מישה סגל), גם את "אהובתי שלי לבנת צוואר", שהופיע במקור בתקליט שירי סשה ארגוב שקובי הוציא עם עדנה גורן, שנה קודם לכן.
חיים נוי על "החב"דניקים" בתיאטרון הקאמרי: מחזמר מרשים שאינו נופל מהפקות בווסט אנד או ברודוויי, ואפילו עולה על חלקן.
המחזמר "החבדניקים", בתיאטרון הקאמרי, הוא מופע מרשים, סוחף ומלהיב, שטרם נראה כדוגמתו בארץ. שואו ברמה גבוהה. להקת שחקנים, זמרים ורקדנים נפלאה ותזמורת שלמה על הבמה, מעניקים חוויה מוזיקלית ותיאטרלית, תחת ניצוחם של הבמאי (והמנהל האמנותי של הקאמרי), גלעד קמחי, ואביחי חכם שיצר כוריאוגרפיה מדהימה ונפלאה ובית ספר לכל הכוריאוגרפים על במות הארץ וחו"ל. המחזמר המושקע לא נופל מהפקות בווסט אנד וברודווי ואפילו עולה על חלקן.
אודי גוטשלק כתב (וביים יחד עם קמחי), את המחזמר שהוא מעין פרודיה על חצרות החסידים, עם קריצות לגיבורי סרטים ומחזות כמו שני קוני למל, האחים בלוז,שיקאגו, ועוד. אלעד פרץ הלחין את המוזיקה, והיא סוחפת, פורצת ומתנגנת, מבוצעת היטב על ידי הלהקה המוכשרת ובליווי תזמורת המהפכה המצוינת, בניצוח רועי אופנהיים.
העלילה עוסקת בשני אחים מחב"ד, רווקים הכמהים להתחתן. אחד האחים, יהודה, משודך לבתו של הרב ואולם הרב מתנה זאת בכך שגם אחיו, חיים, ימצא כלה ראויה, אחרת לא יסכים לנישואיו. הצרה היא שאחיו של יהודה, הידוע כעילוי בתורה ובחור משכמו ומעלה, הוא צעיר רפה שכל קמעא והתברך בעוד חסרונות. במטרה למצוא כלה לחיים, האחים מגיעים לתל אביב ושם נופלים להרפתקאות עם ראש משפחת פשע המטיל אימה על הסביבה ועל עובדיו הזרים במועדון מפוקפק. התסבוכת מסתבכת כפליים, אך בסופו של דבר נמצא פתרון והוא מדהים וטוב.
עופרי ביטרמן ורפאל עבאס המצוינים מגלמים את שני האחים ומשחקם הוא מעולה, מקצועי וראוי לכל התשואות. השניים הם שחקנים עם כישרון יוצא דופן.
טלי אורן ושני שאולי מגלמות לסירוגין, ובאורח נפלא, את השדכנית המהירה ביותר בעולם, והן מבדרות ונהדרות. זהו תפקיד כפול של שתי שדכניות, דודניותד. טלי היא כוכבת משכמה ומעלה ומשחקת מצוין וכך גם שני שאולי שראיתי בהצגה קודמת.
יניב סוויסה מגלם את המאפיונר ומשחקו הוא פנינה ממש, בית ספר לשחקנים, כישרון מהלך. אוראל צברי מגלם את עוזרו של הרבי והמספר, ואת משה רבנו, והוא מרשים ומעולה. תפקידו כמשה, למרות שהוא קצר ואפיזודי זכור יותר מכל תפקיד בהצגה בזכות משחקו המשובח והטקסט המופלא.
דניאל סטיופין מוצלח מאוד כעוזרו הלא נאמן של ראש משפחת הפשע ומשחקו רווי הומור וכישרון. אלעד אטרקצ'י גונב את ההצגה במשחק מרגש ונהדר, בדמות רון, מעצב שמלות הכלה. הקטעים שלו נפלאים ומוכיחים כי הוא הופך לכוכב במה, ריקוד וזמר.
לתשומת לב מיוחדת ראויה מאיה לבני המגלמת נהדר את מרי, העובדת הזרה במועדון של ראש משפחת הפשע. היא מגישה משחק משובח ומקצועי, והכישרון שלה פשוט נוטף ממנה. מאיה שאומצה בגיל שלושה חודשים בווייטנאם על ידי משפחה ישראלית, הייתה ילדת פלא שהופיעה בפסטיגלים למיניהם ובמחזות זמר, וסיפור חייה ראוי לסדרת טלוויזיה. אין ספק שעוד נשמע ממנה רבות בזכות משחקה והפוטנציאל המרשים שלה.
עוד בלהקה: יפעת זהר כהן, חיית במה מוצלחת, אלונה טננבאום המרשימה, דור אוחיון המוכשרת, טופז אבדנג, אופק זרקו, מתן און ימי, אור משה, גלעד מרחבי, בר קליין, רועי ניב, אנטולי שנפלד, עדי מיוחס, שי שטרית, שחף בוארון, רפאל בנימין, אדיר בובליל ויעל דובר, כולם כישרוניים ומעולים.
הניהול המוזיקלי של אמיר לקנר ואלעד פרץ הוא מצוין. התפאורה של ערן עצמון מרשימה ביותר, וטרם נראתה כמוה. התלבושות של אורנה סמורגונסקי יפיפיות ומוצלחות. התאורה המצוינת של אבי יונה בואנו (במבי). הסאונד המוצלח של ניראל שרון.
התוכנית נפתחה עם קווין ו"אל נצור את המלכה", לזכר אליזבט ה-2 שהלכה לעולמה בשבוע שעבר. בהמשך, באותה אווירה, "מלכת הלבבות" של ג'וס ניוטון ורד הוט צ'ילי פפרז עם "צ'רלי", לכבוד המלך החדש. עוד בתוכנית: ריק אסטלי, בובי ג'נטרי עם "הבלדה על בילי ג'ו", להקת סלייד, בילי ג'ואל בפינת המפיקה, אילנית ועידןרייכל לכבוד יום הולדתם, להקת כוורת עם "יו יה" וגם גידי גוב, לסיום, שר "בואי נישאר". האזנה נעימה ובריאות טובה.
חיים נוי על "צניחה חופשית" בתיאטרון חיפה: ציפי שביט ולאורה ריבלין נהנות מאוד על הבמה, בקומדיית המצבים הפרועה המתרחשת בדיור מוגן.
"צניחה חופשית" היא קומדיית מצבים פרועה שבה ציפי שביט משתוללת על הבמה ומנסה להביס את לאורה ריבלין, כדי לזכות במיטה נוחה וחלון מואר בבית דיור מוגן בו הן שוהות. ההצגה, בתיאטרון חיפה, מאת דייויד לינדסי אבייר, המחזאי ומחבר מחזות הזמר זוכה פרס הפוליצר והטוני, היא מצחיקה וגם מרגשת, ומאפשרת לשחקניות הראשיות הזדמנות להפגין משחק קומי משובח וגם סיפור חיים.
העלילה עוסקת באבי (ריבלין), דיירת בדיור מוגן, בחדר רחב ידיים מול חלון שטוף שמש. החדר אמנם מיועד לשתיים, אך אבי הצליחה לגרש את כל הדיירות שהשתכנו בו, ותמיד נותרה יחידה בחדר. עד שיום אחד מגיעה דיירת חדשה, מרלין (שביט), ההופכת את חייה של אבי לבלתי נסבלים. השותפה החדשה היא מלאת חיים, פטפטנית ועליזה ובעצם משתוללת ומתפרעת. אבי מחליטה להבריח את המטרד. השתיים מחליטות כי מי שתכעיס את רעותה, תפסיד בהתערבות ותצא מן הדירה. אולם כל הניסיונות ההדדיים לא צולחים. אפילו צניחה חופשית שמארגנת מרלין לאבי, בעל כורחה. ההתערבות עולה מדרגה ועתה על השתיים להפחיד עד מוות זו את זו ומי שתנצח , תזכה במיטה ליד החלון. העלילה מקבלת עתה תפנית ובה נחשפים סודות משפחתיים וכמו כן מתחולל סיום המפתיע.
ציפי שביט אכן משתוללת על הבמה, אינה סותמת את פיה לרגע ואין ספק שגם הגברת מהשורה הראשונה הייתה שמחה לעלות לבמה, לחנוק אותה, אלמלא נאלצה להסתלק בעצמה כיוון שלא ראתה כלום בשל הפרוז'קטורים והרמקול הענק שהוצבו על הבמה מול פניה.
לאורה ריבלין בעלת הפוקר פייס, אינה מאפשרת לרעותה להרוס את חייה והיא מתנהלת כאילו לא קרה כלום, אפילו כשמרלין שביט ממשיכה להתפרע וגם מתחזה למתאבדת בתלייה, באמבטיה. שתי השחקניות מגלמות את התפקיד במיטבן ונראה שאפילו נהנות זו מזו, חרף המהומה שעל הבמה.
גיא גורביץ' מגלם נהדר את סקוטי, נציג ההנהלה המנסה לייצב את מערכת היחסים. מעין וינשטוק ותום אפלבאום (שגם עיצב את התנועה הנאה על הבמה), כבניה של מרלין, וגל ישראלי כבנה של אבי, משלימים את הצוות במשחק משובח.
משה נאור, המנהל האמנותי של התיאטרון, ביים קומדיה פרועה ועם זאת שזורה ברגעים מרגשים. התרגום של אסף צפור הוא עכשווי וקולח. התפאורה של ניב מנור מוצלחת מאוד. אורנה סמורגונסקי עיצבה תלבושות יפות. רן בגנו אחראי למוזיקה הנעימה והקצבית.
אלי פיכמן חזר למעדן ויניל וחגג יומולדת באולפן, עם הרבה מוזיקה טובה ואפילו תקליטון-שדרים נדיר במיוחד, "למי אני שייך" של יהודה פיטלון. אם לא שמעתם עליו, או את השיר, תשמעו בתוכנית. אלי בחר לפתוח במחווה למלכה אליזבת המנוחה, בקטע קצרצר של הביטלס. אחריו, סגירת חוב מהפעם הקודמת בה התארח, להקת הארורים. מכאן ועד לסוף התוכנית, מגוון מרתק של שירים: ריצ'רד הל, להקת בלונדי מתקליטה הראשון, ומנגד האלגנטיות של סווינג אאוט סיסטר ואסטרוד ג'ילברטו. דוראן דוראן באי.פי נדיר, הפופ הדרמטי של סקוט ווקר וגם להקת LOVE ושלישיית השוקולדה.
התוכנית נפתחה עם "אפאש" של להקת הצלליות שהגיע למקום הראשון בבריטניה, השבוע לפני 62 שנה. בהמשך: להקתו של סטיב מילר (אברקדברא), רוד סטיוארט, בנזין, יהודית רביץ עם "רחבת הריקודים", גלוריה גיינור, להקת ליל שלושת הכלבים, קליף ריצ'רד, אלטון ג'ון ומייק בראנט. האזנה נעימה ובריאות טובה.
יוני בגן חזר לאולפן, הפעם בתוכנית שכולה תקליטונים, הרוב בעברית, אחד באנגלית, שניים ביוונית. ביניהם, חשיפה ראשונה בתוכנית לתקליטה של גבריאלה אילון שהופק במימון המונים, בגן אחד מהם. יגאל בשן ו"בינינו" פתח את התוכנית ואחריו עוד שני זמרים שכבר אינם איתנו: צביקה פיק, עם "מה עכשיו" ואריק (איינשטיין) והאיינשטיינים בגרסה שובבה ל"ערב של שושנים". בהמשך, רמי קליינשטיין (ביום של הפצצה), ויאיר ניצני (האשם תמיד), על תקליטונים גמישים (פלקסי-דיסק), שצורפו בעבר לגיליונות הירחון "מוניטין", יהורם גאון (שיר הנושא לסרט "מרגו שלי"), אריססאן (דירלדה), טריפונס (אגונייה), טופול (משיח הזקן, באנגלית), וגבי שושן (שש עשרה מלאו לנער), עוד זמר שכבר לא ישיר, וצר על כך מאוד.
lahitonblog 