התוכנית נפתחה עם "בצק מעופש", הלהיט האינסטרומנטלי שהיה במקום הראשון בבריטניה, השבוע לפני 48 שנה. ההרכב נקרא לפטננט פיג'ן, סגן יונה כפי שקראו לו בארץ, ובין חבריו היו אם ובנה, הילדה ורוב וודוורד. הפעם היחידה בתולדות המצעד שלהיט של אמא ובן הגיע למקום הראשון. בהמשך, חמישיית ג'קסון, רוי אורביסון, להקת משטרה, אבנר גדסי שר "יש רגעים", יגאל בשן שהיה במקום הראשון בשני המצעדים העבריים, השבוע לפני 46 שנה, שלמה ארצי בשיר הנושא לסרט "מלכת הכביש", להקת אחרית הימים, מישל פולנארף וברברה סטרייסנד עם woman in love שהיה במקום הראשון במצעדי ארה"ב ובריטניה, בדיוק לפני 40 שנה. וגם, my generation של דה הו, להקת המי, שיצא היום, בשנת 1965 . האזנה נעימה ורק בריאות.
לציון 50 שנה לתקליטה של חוה אלברשטיין, "משירי ארץ אהבתי", ירון לונדון התארח בתוכנית, לשיחה על השיר שכתב (מתי כספי הלחין), "אליעזר בן יהודה". לונדון, שהיה אז שליח רשות השידור בצרפת, סיפר מדוע בכלל כתב על אליעזר ועל בנו, איתמר בןאב"י ואיך זה קשור לספר ישן, מתחילת שנות ה-20 , שאמו קיבלה בצעירותה. אי אפשר לסיים שיחה עם לונדון מבלי להשמיע שיר נוסף, מצוין, שהלחינה נורית הירש: "גשר אלנבי" (יהורם גאון). משירי ארץ אהבתי אינו התקליט היחיד של אלברשטיין שחוגג יומולדת ושירים מתוכו הושמעו בתוכנית: לפני 40 שנה יצא "אני הולכת אליי", שהלחין נחצ'ה היימן והוקלט באולפן שלו, בלונדון. אורחת נוספת על הקו, עדנה גורן, לכבוד יום הולדתה ה-77 , היום, ובצירוף "כפית סוכר" ששרה בתקליט משירי מחזות הזמר מרי פופינס וצלילי המוזיקה. עוד במעדן ויניל: ברוס ספרינגסטין באלבום חדש עם האי. סטריט בנד, ומצייין 40 שנה לאלבום הכפול the river . בפינת הסינגל'ס קלאב, שני תקליטונים של קליף ריצ'רד. the young ones ואחריו עוד להיט מהסיקסטיז שהקליט שוב בשנות ה-80 , בהצלחה גדולה, living doll , עם שחקני הסדרה הקומית הבריטית דה יאנג וואנס (כן, על שם הלהיט הזה). האזנה נעימה ורק בריאות.
החלק השני של פרויקט "צו השעה" יצא לאור. צו השעה הוא מיזם של הקרן הפילנטרופית של ענבר ומריוס נכט, לתמיכה במוזיקה הישראלית, ובמסגרתו מקליטים זמרים וזמרות ביצועים חדשים לשירים מהקלאסיקות של הזמר העברי לדורותיו ונוצרים שיתופי פעולה וחיבורים בין מבצעים. בחלק השני משתתפים בין השאר שמעון בוסקילה ומרינה מקסימיליאן, קרולינה ושי צברי, ישי לוי ורבקה זוהר, וגם ההרכב של תיקי דיין, חנה לסלאו, מיקי קם ורבקה מיכאלי בביצוע חדש ל"יכול להיות שזה נגמר".
אחרי ההצלחה הגדולה של פרויקט "צו השעה", שיצא לקראת החגים, מגיע כעת חלקו השני של המיזם המוזיקלי-תרבותי שהושק ע"י ידי קרן משפחת נכט (מריוס וענבר נכט), המפיקה טלי יעקובי והמנהלים האמנותיים ניצן זעירא וענב רביץ-ביקובסקי. במסגרת "צו השעה" הוקלטו ביצועים חדשים לשירים מהקלאסיקות של המוזיקה הישראלית לדורותיה והשתתפו במיזם זה כ-80 זמרים וזמרות שביצעו כ-50 שירים. בסך הכל לקחו חלק בצו השעה כ-700 זמרים, נגנים ואנשי הפקה מתעשיית המוזיקה. הפרויקט זכה להצלחה גדולה, עם למעלה מ-5.5 מיליון האזנות בשירותי הסטרימינג ואהדה גדולה גם בתחנות הרדיו השונות.
מהפקת צו השעה נמסר: "המוזיקה הישראלית היא פסקול חיינו. היא ההגדרה המדויקת ביותר של הזהות שלנו בארץ. בדומה למצב במדינות רבות בעולם ובדומה למה שקורה בארץ בתחומי הספרות והקולנוע, הגיע הזמן שמדינת ישראל תתחיל לדאוג לזכויות המוזיקאים ותתמוך במוזיקה המקומית, גם בכלים תקציביים ובכלים חוקיים אחרים. יצוין כי על רקע משבר הקורונה, מדינות רבות בעולם הקצו מאות מיליוני דולרים לתמיכה במוזיקה המקומית, בנוסף לתקצוב השוטף לה זוכה המוזיקה המקומית".
בחלקו השני של צו השעה, 20 ביצועים חדשים של סולנים (אבנר גדסי, רק החיים של לאה שבת, מיכה שטרית, שיר דרך של שלום חנוך), והרכבים חד-פעמיים, ביניהם שמעון בוסקילה ומרינה מקסימיליאן (לשיר איתך, במקור של בועז שרעבי ושושנה דמארי), קרולינה ושי צברי (היו זמנים, זוהר ארגוב), דנה אינטרנשיונל המארחת את שחר חסון והוד מושונוב הידוע כ-bemet בביצוע חדש ל"מקהלה עליזה" (חוה אלברשטיין), להקת רוקפור ואילנית (שיר של אחרי המלחמה, אריק איינשטיין), וגם, ארבע שחקניות ותיקות, כוכבות הסדרה בנות הזהב, תיקי דיין, חנה לסלאו, מיקי קם ורבקה מיכאלי בעוד שיר של אריק איינשטיין ושם טובלוי, "יכול להיות שזה נגמר".
פרידה מיהודה ברקן ז"ל שהלך לעולמו אתמול, עם שירים שהוא ביצע, כמו "כל מה שטוב פה בעולם" (מתוך המחזמר זורבה היווני), ומתוך סרט המתיחות שלו "חייך אכלת אותה" (יגאל בשן). לכבוד הסתיו שהגיע, גלי עטרי ו"סתיו ישראלי", ואחריו, גם זה קשור למזג האוויר, "גשם ראשון" (צוות הווי נח"ל). עוד בתוכנית, שירים של עדנה גורן וסופי צדקה, המערכון הקלאסי "קפטריה בטבריה" של הגשש החיוור, שיר של להקת בנות פיליפינית לכבוד יום הפסטה הבינלאומי, היום, ובאותו עניין, שני שירים שמחים-עצובים בגוון איטלקי, של דני סנדרסון (חתונה), ומתי כספי (סטירת לחי). האזנה נעימה ורק בריאות.
להקת טיטניק פתחה בלהיט האינסטרומנטלי "סולטנה" ומיד אחריה, עוד להקה מנורבגיה, א-הה, בלהיט הענק take on me שהשבוע לפני 35 שנה היה במקום הראשון בארה"ב. אחר כך המרמלדה, הרכב הדיסקו הצרפתי אוטוואן, וזמרת הסול פרדה פיין בלהיטה הגדול, האחד והיחיד, band of gold , במקום הראשון בבריטניה החודש לפני 50 שנה. עוד בתוכנית: כוורת עם "התמנון העיוור" (מתברר שזו הייתה אחת האפשרויות לשם הלהקה החדשה שהקים דני סנדרסון), אילן ואילנית, ג'קי וולש והסיפור מאחורי הלהיט "אלאונור", להקת 2U והשלושרים. האזנה נעימה ורק בריאות.
יוקי לביא על "יש עוד תקווה", שיר חדש של חני דינור: המרענן הרשמי של הקורונה.
"קסם של הבריאה, נוף שקוף / הלב מתרחב, והשמחה שוחה בגוף" ("יש עוד תקווה" / חני דינור )
הלב מתרחב רק מקריאת האלה. הסגר השני בחסות נגיף בלתי נלאה, הסתיים זה עתה. המבט של האנשים ברחוב שפוף. זאת אומרת, המבט מבעד למסכות העטויות. למעשה, הריחוק החברתי גזר עלינו מצב צבירה של איים נטושים. דומה כי איש איש לנפשו, לחרדותיו, לבדידותו בטריטוריות, ושביבי האינטראקציה האנושית התפוגגו כמו לא היו. זריקת המרץ הנוכחית שייכת לזמרת וליוצרת חני דינור, שבשירה החדש, פרי עטה, "יש עוד תקווה", מעניקה לנו הבהובים של אושר.
"שמיים ועננים, מים בנחלים / פרח, ריח מתוק …יש לי תקווה"
גם לכם יש? אז מה אתם אומרים, להאמין לה, לאופטימית חסרת התקנה הזאת? קולה הצלול מגביה עוף, עוצמתו ניכרת וחודרת, ובאמצעותו היא סוחפת אותנו ל-3:37 דקות של ריחוף ממעל. בעת הזאת, בימים הטרופים והמטורפים, גם למילים הכמו בנאליות "שמיים", "נחלים", "עננים" ו"פרח", יש משמעויות קוסמיות. חני ממריאה ברוח החדווה האינסופית, ומצליחה לגרוף גם את הציניקנים האחרונים. היא, יחד עם גדי ציקמן שאחראי על הלחן המתוק וההפקה המוזיקאלית, לוקחים אותנו – פשוטו כמשמעו – בידיהם החזקות, נוסכות השלווה, למפגש מחודש עם הטבע. הפסטורליה בשיר נגלית במלוא תפארתה לעינינו, ומבעד לנופים הקסומים, לצבעים, לריחות ולכרי הדשא, אנחנו חווים את בראשיתו של המסע הפנימי.
התחושה המיידית שלי כששמעתי לראשונה את השיר הייתה: "אסקפיזם חינני לתקופה מדכדכת". בהאזנה הנוספת מצאתי את עצמי מזמזם אותו, קשוב לרחשיו. ומה רע באסקפיזם? לוחש לי הקול במעמקי הבטן, תן לי עוד ועוד ממנו. תן לי לגמוע את כל מה שלא הספקתי עד לחודש מרץ האחרון, בו העולם קפא ועצר מלכת. והעיקר, אל תעמיד אותנו במבחנים ובאתגרים נוספים. דומה כי מצבור הימים של למעלה מחצי השנה החולפת גדשו עד תומה את מכסת האתגרים בהם אמור להתנסות כל בן אנוש בחייו.
הייחודי בשיר של דינור הוא החזרה הלולאתית על שמו. "יש עוד תקווה" – שוב ושוב ושוב. בוזקת אותו בכל הזדמנות אפשרית, כמו היה אבקת פלא על עור חשוף ומיוסר, מזור למכאובים. ציקמן על הגיטרות והבס ולצידו קובי ישראלית בתופים, מלווים אותה בנגינה מושכלת. מקצבים מדודים, לא צעקות רמות, לא טוויסטים בקצה השורות, פשוט הדהוד של מסר עטוף בנחמה. משל לכמיהה אל הימים ההם, אל העבר הלא רחוק, אל השפיות של פעם, לשגרה המזדחלת. גם זאת שלא היתה תמיד לרוחנו, אך לא ריחפה מעליה מעולם עננת טבעת החנק.
"גם כשרע כל זה לטובה / אמונה, עדינה / והנה שוב שמיים ועננים", היא חותמת את יצירתה, וקל כל כך לדמיין את חזותה הטובה והמיטיבה של הזמרת, מחייכת מבלי משים מאחורי המסכה.
"השמחה שלי היא המחאה שלי" כתבה נעמי שמר ב"על ראש שמחתי". שמחתה המדבקת של חני דינור היא לא בהכרח מחאה. ב"יש עוד תקווה", מילותיה הן המרענן הרשמי של הקורונה, הן מעבר לאופטימיות ולעליצות. למעשה, הן קריאה לתוכנית פעולה. אז מה אתם אומרים, להאמין לה, לנבואה הבלתי מתפשרת שלה? בחרתי לאמץ את משנתה. בסופו של דבר היא זאת שקבעה באחד מלהיטיה כי "אחרי שלושים זה יופי", וממרום ארבעים וארבע שנותיי אני קובע חד משמעית כי בכל הקשור לאקסיומה הזאת – הצדק עימה!
אורח התוכנית, בטלפון, היה המוזיקאי יוסי מר חיים, שהיום ממש הוא בן 80, כן ירבו שנותיו בבריאות טובה. מר חיים סיפר על החיים ועל היצירתיות בתקופת קורונה ועל "מאמי" שהלחין (עם אהודבנאי), אופרת הרוק משנות ה-80 וסרט הקולנוע, שעבורו זכה בפרס אופיר (עם דודו טסה ועוד), על הפסקול הטוב ביותר. הסרט נועד להקרנה השנה, אבל הקורונה מנעה זאת. עוד בתוכנית, אלבום הבכורה של יו.2 – BOY – שיצא החודש לפני 40 שנה, ועוד שניים שגם הם בדיוק בני ארבעים: remain in light של הטוקינג הדז ו-making movies של דייר סטרייטס. וגם, לזכרו של דייב מאנדן, מתופף הטרמלוס שמת בשבוע שעבר, האי.פי. של הלהקה שיצא – כנראה – בישראל בלבד, עם ארבעה להיטים, ביניהם silence is golden . האזנה נעימה ורק בריאות.
אילנה רובינא מתה היום. לזכרה, שני שירים ששרה עם אריק איינשטיין ז"ל, "איריסים" ו"החופש בבית הבראה". אריק הוביל לשלישיית גשר הירקון (סתיו של אהבה), ומשם לדודאים (מה למדת בגן היום), שחברו אליו בהרכב השני של השלישייה. לכבוד הקלת הסגר ושחרור הגנים הלאומיים, כמו צועני ו"ארץ הצבר". לכבוד מי שחולם על חו"ל, שיר חדש של רינת בר, "יאללה ביי, נוסעת לדובאי". שלוש פעמים תיקי דיין: מערכון של דן בן אמוץ, "פלפילו" יחד עם הגשש החיוור ו"חמוץ חמוץ" מתוך התוכנית לול 3 ששודרה הערב לפני 49 שנה. עוד בתוכנית" "אמריקה" מתוך סיפור הפרברים, השחקן ג'ון לית'גו (שיחגוג מחר את יום הולדתו ה-75 ), שר מתוך המחזמר "המלך ואני" וגם, "סרט הודי" פעמיים, עם עידן יניב ודנהאינטרנשיונל ועם להקת פיקוד דינזגוף. האזנה נעימה ורק בריאות
התוכנית נפתחה עם סולו גיטרה של אדי ואן היילן ואחריוI can see clearly now של ג'וני נאש. שניהם הלכו לעולמם באותו יום, בשבוע שעבר. בהמשך, "איחולים" לקליף ריצ'רד שחגג אתמול את יום הולדתו ה-80 , הדריפטרס, להקת חיל הים עם "חסקה", ולהקת אושן, אוקיינוס, בלהיט גוספל-פופ מצליח. וגם: מה אמר קובי רכט על אריק איינשטיין, מה אמר נשיא המדינה זלמן שז"ר למרדכי פופיק ארנון, מי בחר בשלום חנוך כמלחין השנה ב-1970 והאם ל"איש הרחוב" היה אכפת מכך שהגיע השבוע לפני 50 שנה למקום הראשון בשני המצעדים העבריים? האזנה נעימה ורק בריאות.
השבוע הוקדשה התוכנית לאלבומים חדשים, לתקליטים שחוגגים ימי הולדת, החודש, וגם להוצאה המחודשת על דיסק-און-קי של "ציפיטפוט" של ציפי שביט. ציפי גם הייתה על הקו, לראיון קצר, יותר מונולוג בעצם, מצחיק כרגיל. מלבדה, הופיעו בתוכנית קווין ואדםלמברט שהוציאו אלבום לייב ראשון, ג'ון לנון שלכבוד 80 שנה להולדתו יצא אלבום אוסף כפול משיריו אחרי הביטלס, ובון ג'ובי עם אלבום חדש שהושפע מפוליטיקה, קורונה והאלימות ברחובות ארצות הברית. האלבום לד זפלין III בן 50 החודש ומתוכו הושמעו שני שירים. qe2 של מייק אולדפילד יצא החודש, ב-1980 , ולכבודו נפתחה התוכנית עם הקטע האינסטרומנטלי arrival , במקור של להקת אבבא. האזנה נעימה ורק בריאות.
lahitonblog 