השבוע לפני 50 שנה, המצעדים העבריים בקול ישראל וגלי צה"ל דומים מאוד זה לזה, בוודאי שלושת הגדולים. יוני נמרי במקום הראשון בשניהם, בזכות "שושנת פלאים", שצביקה פיק הלחין למילים של שאול טשרניחובסקי ושלח לערב שירי המשוררים של גלי צה"ל, אבל נדחה. גבי שושן ו"שש עשרה" במקום שני בגל"צ, שלישי בקול ישראל, ושלמה ארצי עם "שיר בבוקר בבוקר", בדיוק להיפך. אריק איינשטיין במקום השביעי בשני המצעדים עם "יכול להיות שזה נגמר", ולפניו רצף שירים מפסטיבל הזמר והפזמון תשל"ג (כמו גם השיר של ארצי, כמובן) – "את ואני נולדנו בתש"ח" שזכה בפסטיבל, "ליל חנייה" ו"את ואני נולדנו בתש"ח". אחריהם בקול ישראל "רכבת העמק", גם הוא מהפסטיבל.
יוני נמרי סיפר ללהיטון על הלהיט הגדול שלו: "ערב אחד באתי לצביקה, סתם בשביל לפטפט, והוא השמיע לי את השיר. נתפסתי מיד. היה חבל לצביקה לוותר על השיר אבל כחבר אמיתי הוא נתן לי אותו ואפילו חזה מה השיר הזה עשוי לעשות לי. אני רואה ב'שושנת פלאים' פרשת דרכים בקריירה המוזיקלית שלי. איני רוצה לפסול את השירים ששרתי לפני 'שושנת פלאים' אבל עד השיר הזה לא חשתי שאני עושה דבר אמיתי. השירים לא הוסיפו לאישיות שלי, כזמר. רציתי שיר שייתן לי אפשרות ביטוי. לא חשבתי על להיט או לא להיט, למרות שאני יודע שזה חשוב. רציתי לעשות שיר טוב שישרת אותי".
lahitonblog 